בגלל השורשים העיראקיים שלי, היה לי פאביזם בילדות ולא יכולתי לאכול פול.
היום זה אחד המאכלים האהובים עליי. אני משרה אותם שעות, מבשל אותם פשוט,
ואוכל אותם בזמן שאני צופה בסרטים - קם שוב ושוב כדי למלא את הקערה.
יש משהו מרגיע בפשטות שלהם, משהו שמרגיש כמו השבה של חלק מעצמי
שפעם הייתי חייב להימנע ממנו.

האהבות הגדולות שלי הן בשר ותפוחי אדמה - צ'יפס, תפוחי אדמה בתנור,
סלט תפוחי אדמה קר עם פיתה חמה, שיפודים, קבב, עראייס, סטייק.
המאכלים האלה מלווים אותי לאורך היום כמו חברים ותיקים.
לפעמים אני חוזר לזיכרונות ילדות עם אורז, עדשים ושום,
או עם משחקי קופסה ומשחקי קלפים של ילדים.
משחקים - אני עדיין משחק (ולא רק) כשהנוסטלגיה קוראת לי.

כל יום שישי, לשבת, אני קונה את הסלט הירוק היחיד שאני באמת אוהב: פאטוש.
לעיתים קרובות אני מביא הביתה גם מקלובה, ולפעמים אני פשוט אוכל
מלאווח או פלאפל. וכשאני אוכל שווארמה, אני נהנה ממנה בדרך שאני הכי אוהב -
עם חומוס, פטרוזיליה טרייה ובצל, תחובים בתוך הפיתה.
אני אף פעם לא משתמש במלח או סוכר, והפופקורן שלי תמיד נקי.
אני כמעט לא אוכל מתוקים, חוץ מעגבניות שרי, תמרים או גלידת קוקוס. -
הפינוק הקטן והקבוע שלי.

כדי להרשות לעצמי בשר טוב - אני צריך את העבודה שלי.  עבודה

 (click here for English)